מנהיגי הימין הדתי – תסתכלו על המספרים

קרדיט תמונה: Vitaly Gariev, Pexels

בואו נשחק רגע במספרים. האוכלוסייה היהודית בישראל מונה כשבע מליון יהודים. לפי נתונים של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה ומחקרים שונים כשתים עשרה עד חמש עשרה אחוז מהאוכלוסייה היהודית משתייכים לציבור הדתי לאומי, כלומר כשמונה מאות אלף עד מליון נפש. 

הציבור הדתי לאומי עצמו הוא לא הומוגני מבחינה אידיאולוגית פוליטית ונע בין דתיים לאומיים / קלאסיים שהם כ – 45% מהמגזר, חרדים לאומיים ותורניים-לאומיים כ – 28% ודתיים לאומיים ליברליים או דתיים מודרנים כ – 27%. מהימין האידאולוגי העמוק של סמוטריץ', רוטמן, סטרוק, מרזל, לימור הר מלך, עד הדתיים הלאומיים הליברליים כדוגמת אלעזר שטרן, מתן כהנא, חילי טרופר,בנט, נועם סולברג, ויא יא פינק שבתקשורת לעיתים מכונים: הדתיים של "גבעת שמואל" (למרות שבשנים שגרתי בגבעת שמואל היו לי חברים שהיו ימינה מסמוטריץ'), כולם תחת אותה מטרייה של המגזר הדתי לאומי. כן, תיאורטית, ומעשית הילדים של יאיא פינק, מתן כהנא וחילי טרופר בקלות יכולים להיות באותו מחזור בישיבה תיכונית, אולפנה, מדרשה, מכינה או הסדר עם הילדים (או הנכדים) של לימור סון הר-מלך, אורית סטרוק, בן גביר, סמוטריץ' וכו'. מגזר קטן, מה לעשות. 

אגב, גם בהתיישבות עצמה האוכלוסיה הדתית לאומית לא הומוגנית. יש קבוצה של דתיים לאומיים בעלי השקפה מרכז שמאל ליברלית, למשל באפרת, אלקנה, אלון שבות. תבדקו את אחוזי ההצבעה לבני גנץ ויאיר לפיד למשל  במערכות בחירות קודמות.

בפועל, כדי לקבל תמונה של גודל האלקטורט הפוטנציאלי של מצביעי הימין – ניקח את המגזר הדתי לאומי על כל גווניו, ננכה את הדתיים לאומיים הליברלים, כ – 73% מכ – 800,00, נגיע לכ – 584,000 מצביעים פוטנציאליים – לא מספר גדול במיוחד. ומהמספר הזה צריך לנכות את מי שטרם מלאו לו 18 או כאלה שמסיבות כאלה ואחרות לא מצביעים. נניח 550,000 בהערכה מאוד גסה.  

אחוז החסימה בישראל עומד על כ -3.25% מהקולות הכשרים, כלומר בבחירות הקרובות לכנסת, הצפי הוא שיידרשו בערך 170–195 אלף קולות כדי לעבור את אחוז החסימה. עכשיו בואו נעשה מתמטיקה פשוטה: 170,000 כפול ארבע זה 680,000 קולות. כלומר, האלקטורט של הציבור הדתי לאומי פשוט לא יכול מספרית להכניס ארבע מפלגות לכנסת גם אם כל ארבעת המפלגות עומדות על אחוז החסימה. עכשיו, במידה ואחת או שתיים מהמפלגות עומדות על יותר מארבע מנדטים אז בכלל אין מספיק פרוסות בעוגת המנדטים לכולם. מתמטית זה פשוט לא מסתדר. 

בבחירות הקרובות שיערכו שבוע הבא בע"ה ארבעה מפלגות מתמודדות על האלקטורט הדתי לאומי. ליתר דיוק שש – הליכוד על הקצוות מימין עם חכי"ם כמו שלמה קרעי למשל, ואיזנקוט והדמוקרטים על הקצוות משמאל עם חילי טרופר, מתן כהנא ויאיא פינק. אך על הליבה של הציבור, על הדתיים לאומיים הקלאסייים והתורניים, חרדלי"ם מתמודדות ארבעה מפלגות. הציונות הדתית, עוצמה, נועם והמפלגה של עופר וינטר. 

בואו נודה על האמת, יש רק קבוצה אחת באוכלוסיה, כלומר, מגזר אחד שבאמת מסוגל להתחבר למסרים של המפלגות האלה וזה המגזר הדתי לאומי שכולל את הדתיים הלאומיים הקלאסיים והתורניים / חרדלי"ם. תשכחו מזה שמסורתיים או חילונים ימניים יצביעו לאחת המפלגות האלה – רובם גם ככה בליכוד, ואני גם לא יודע כמה מנדטים יש בציבור החילוני ימני. בוא נאמר שכדי שחילוני יצביע לאחת מהמפלגות הללו הוא צריך להיות מאוד מחובר למסורת ומאוד מעמיק. החילוני המצוי לא מתחבר למסרים של פייגלין, לא לשל סמוטריץ' גם לא לשל וינטר. 

אז נכון שיש טוענים שלאחר השביעי באוקטובר העם זז ימינה, אבל לא מספיק כדי להתחבר לפוליטיקאים שקוראים לגירוש, כיבוש, התיישבות. והרי זה המסר כמעט המרכזי של כל ארבעת המפלגות – סמוטריץ', פייגלין, בן – גביר, וינטר, ואני מניח שגם אבי מעוז שותף לזה (על אף שהוא יותר מתמקד בנושא הפרוגרס), של גירוש תושבי עזה והקמת גוש קטיף מחדש, כלומר התיישבות. מסרים שאני אגב, תומך בהם באופן מלא. אך צר לי, אני חושב שחלק ממנהיגי המפלגות קצת מנותקים מהעם אם הם באמת חושבים שיצליחו להביא מצביעים מחוץ למגזר הדתי לאומי. 

וזה קצת מפליא אותי האמת כיוון שכל מי ששירת בצבא, ולאחר מכן במקומות העבודה יודע שהחילוני המצוי ואפילו המסורתי, איך אומרים, לא ממש מתחברים למסרים האלו. וזכורים לי היטב הויכוחים והדיונים האידאולוגיים בצבא ולאחר מכן במקום העבודה עם החברים ביחידה, ולאחר מכן בעבודה בנושאים אידאולוגיים פוליטיים. זה פשוט ראש אחר. 

תראו, אני אישית מתחבר לכל הדברים שפייגלין, סמוטריץ', וינטר, אבי מעוז ובן גביר אומרים. כי אני והם גדלנו בערך באותם בתי מדרש ומוסדות חינוך. רוב העם לא מתחבר. מי שלא עבר במסלול הדתי לאומי כנראה לא יתחבר למסרים האלה. מה שכל כך פשוט לי ולאנשי המגזר נע בין מעט קיצוני, ללעיתים מפחיד לחילוני המצוי. 

כן, יש אחוז מסוים של חילונים שנמצאים ברשימות הללו ואוחזים בדעות הללו. רובם בליכוד. מיעוט קטן מתחבר לפייגלין ועוד קצת אצל וינטר והציונות הדתית. בפועל, אין מספיק מצביעים שמסוגלים להתחבר למסרים של ארבעת מפלגות הימין. תשכחו מזה. ולא, על "מאוכזבי" הימין ועוד כמה חרדים מאוד לאומיים אי אפשר לבנות מפלגה. זה פשוט לא עובד. וזה תמיד נגמר בהתרסקות בקלפיות, וזכורה לכולם הטראומה של 92. 

מנהיג מפלת ימין שבאמת מאמין שיוכל להביא מצביעים מחוץ למגזר הוא נאיבי וקצת מנותק מהעם. 

ד"ר גדי טאוב החכם הסביר מספר פעמים בפודקאסט שלו שאזרחי ישראל עברו במשך שנים הטפשה ממוסדת ושיטתית על ידי התקשורת. ובאמת, תסתכלו על אופן ההצבעה של דור המבוגרים, ההורים שלנו, לעומת הדור שלנו, ותבינו. דור ההורים שעדיין צורך את המדיה החדשה ולא חי בטוויטר ובפייסבוק נוטה הרבה יותר למרכז ימין מאשר לימין. עזבו, תראו את איזה תוכניות מקבלות את הרייטינג הכי גבוה בטלוויזיה. ממוצע הרייטינג של תכנית האח הגדול לשנת 2026 נע סביב 15 – 11 אחוז. משחקי השף היתה סביב 8-9 אחוזים. מי שעוקב אחרי ערוצי הטיק טוק והאינסטגרם הפופולאריים בישראל, חלקם, איך אומרים? לא שיא הצניעות ופסגת האינטלקט. בלשון המעטה. אחד הטרנדים שראיתי לאחרונה בפייסבוק זה משאלי רחוב אקראיים של צעירים ישראלים על מושגים בסיסיים ביהדות ומסורת ישראל. התוצאות מדהימות. נוער ישראלי פשוט מנותק מהמסורת. לא יודע מה הם שלושת הרגלים ועוד מושגים בסיסיים על חגי ישראל ומסורת ישראל. האמת שהטרנד הזה לא ממש חדש. אני זוכר משאלים כאלה כבר לפני שנים. אנשים נדהמו כשחיילים בצבא לא ידעו לדקלם את התקווה בעל פה. 

כבר שנים שאני לא עוקב אחרי מוזיקה ישראלית עכשווית. בעיקר מקשיב לשלמה ארצי, גלי עטרי, הגבעתרון וכו'. מתוך סקרנות הרצתי לאחרונה חיפוש בגוגל על מוזיקה ישראלית עכשווית. די נדהמתי (בעצם לא..) מהשפה הנמוכה, מהדימויים, בכלל מהסגנון. ועכשיו בואו תבקשו מהציבור הכללי החילוני להתחבר למסרים של וינטר, פייגלין וסמוטריץ' על כיבוש, גירוש התיישבות. נו, שיהיה בהצלחה. האם הגיוני לצפות מאדם שראשו ורובו נמצא בתרבות האינדיבידואליסטית והמערבית הזו, להתחבר פתאום לשפה, למושגים ולמסרים של פייגלין, סמוטריץ' או וינטר על גירוש, התיישבות וריבונות? זה לא עניין של ימין או שמאל בטחוני, זה עניין של עולם תרבותי זר לחלוטין. מי שלא גדל במסדרונות המגזר ובבתי המדרש שלו, פשוט לא מדבר באותה שפה.

המסקנה המתבקשת היא שפשוט אין מספיק מצביעים כדי להכניס לכנסת ארבעה מפלגות ימין. מישהו חייב לעשות חשבון נפש, להסתכל למציאות בעיניים, ולפעול בהתאם כדי לא לחזור על מה שהיה ב – 92. הבחירות הקרובות הן קריטיות לעתיד המדינה. 

אין חולק שאבי מעוז איש ימין אמיתי, וגם עופר וינטר. אבל, כרגע יש שני מפלגות שעוברות את אחוז החסימה, ושתיים אחרות באופן עקבי מגרדות את אחוז החסימה בסקרים, אחת מהן אפילו הרבה פחות. וינטר לא איש שמאל, אך הוא עלול להמליך את השמאל. ייטיבו לעשות ראשי המפלגות שרוב הסיכויים שלא יעברו את אחוז החסימה, יעשו את הצעד המתבקש הנכון של פרישה מהמירוץ, ויעבירו את תמיכתם למפלגות הימין שכן עוברות, ובעתיד נשמח לראות אותם משתלבים בהנהגת הימין והמדינה.