Browse By

הלקח שצריך ללמוד מסטטוסים מצייצים

בשבועות האחרונים הביצה המקומית געשה מהסגירה ה(לא) מפתיעה של דף הפייסבוק סטטוסים מצייצים. בקצרה: סטטוסים מצייצים הפרו את תנאי השימוש של פייסבוק בכך שמכרו פרסומות בדף שלהם, בתגובה פייסבוק סגרו להם את הדף, מה שעורר סערה זוטא בכוס מים. טוב, לא בכוס מים – ברשת. אז מה צריך ללמוד ממקרה ססטוסים מצייצים? שהרשת בכלל והרשת החברתית בפרט היא כבר מזמן לא עוד איזה טרנד מגניב ותמים, אלא כמו כל דבר אחר בחיים – הפכה להיות מסחרית לחלוטין – וזה לגמרי לא סוד. ולכן כל מי שהוא בעל כישרון, בין אם כתיבה, חוש הומור, או כל דבר אחר – צריך לתרגם את הכשרון לכסף. וזה נוגע בכלל להתנהלות ברשת – מי שמתגמל, יתוגמל. ומי שלא, תמיד יש אלטרנטיבה מתגמלת אחרת – וזה היופי גם ברשת.

ונחזור לסטטוסים מצייצים. בעלי הדף בשנינותם כי רבה הצליחו לייצר דף עם מאות אלפי אוהדים (800 אלף בשיא). בשלב מסויים הם הבינו כמובן שכמות כזו של אוהדים שווה כסף. אבל, וכאן יש אבל גדול. פייסבוק לא מאפשרת לבעלי דפים לייצר כסף מהדפים שלהם. האם זה צודק? ממש לא. בסופו של יום פייסבוק עושה את הכסף הגדול שלה מהגולשים, כך שהגולשים הם למעשה סוג של שותפים של פייסבוק, לכן הייתי מצפה שהם יתגמלו את הגולשים שמביאים להם ערך – כלומר, אותם אנשים שנונים, מצחיקים, יצירתיים שגורמים לשיתופים רבים ולבזבוז של עוד זמן של החברים שלהם ברשת. תוכניות שותפים זה לא דבר חדש – הרבה אתרים עושים את זה כבר. אבל, עם מיליארד משתמשים – אתם לא באמת מצפים שצוקרברג יספור אותכם… , אז מה הפתרון? לנצל את פייסבוק למטרות שלכם – כלומר, לעשות כסף. למשל? יש לכם דף עם כמות גדולה של אוהדים – תוציאו אותם החוצה. תפתחו אתר משלכם, בו הנדל"ן המקוון הוא שלכם ורק שלכם – שימו בו פרסומות, ולשם תפנו את האוהדים. איזה אינטרס יש לכם להשאיר את האוהדים שלכם אצל צוקרברג? הוא זה שמרוויח בסופו של יום מהכשרון שלכם. כאשר אתם שולחים אותם לאתר שלכם מדף הפייסבוק שלכם אתם גם מרוויחים, גם לא מפרים את התקנון, וגם דופקים "בקטנה" את צוקי…

יש לי חבר שנון שבמשך תקופה היה מפרסם סטטוסים מצחיקים – אף פעם לא הבנתי אותו. במקום לבזבז את הכשרון על פייסבוק – כלומר, לייצר עוד הכנסות לפייסבוק, היה יכול לפתוח מיקרו בלוג משלו, לשתול פרסומות, ולהשתמש בפייסבוק כפלטפורמה להבאת קהל לבלוג, וכך הוא היה מרוויח מהשנינות שלו.

מערכת היחסים בין המשתמש לבין הרשת החברתית, או כל אתר אחר ברשת צריכה וחייבת להיות מאוד ברורה – אני תורם לך, או שתתרום לי בחזרה, או שאני לא אתרום לך. אין סיבה שמערכת היחסים תהיה חד צדדית. בסופו של יום הכל מסחרי ואף אחד לא עושה את הדברים רק בשביל לתרום לחברה. מאחורי כל רשת חברתית וכמעט כל אתר באינטרנט עומדים אינטרסים מסחריים. הנה דוגמה אישית: בתור אחד שאוהב לטייל הרבה בעולם צברתי הרבה ידע שאני נהנה לחלוק עם הגולשים. את הידע אני חולק בפורומים של מטיילים כמו תפוז ובעבר למטייל. מדוע בעבר? משום שלמטייל לא השכילו להבין מהי מערכת יחסים דו כיוונית. האתר תפוז מאפשר לגולשים לשים קישורים בחתימה לאתרים האישיים שלהם. לכן, תפוז יוצר לי מראש אינטרס להיות משתתף פעיל בפורומים שלהם – משום שבכל פעם שאני עונה בפורום, או מפרסם הודעה אני למעשה מפרסם את האתרים שלי. כאשר שמתי בפורום למטייל בחתימה שלי קישורים לאתרים שלי – פנו אליי מהנהלת האתר וביקשו שאסיר את הקישורים. מאז פשוט הפסקתי להיות פעיל בפורומים שלהם. מדוע שאתרום להם לרווחים בזמן שהם לא מאפשרים לי להרוויח? בסופו של יום, זסה לא שהרווח שלי בא על חשבונם. אבל, אני וודאי מוסיף להם. כיון שבתור מטייל עם הרבה ידע, בכך שאני עונה לגולשים בפורומים אני למעשה מקדם אותם. אז הפסקתי להיות פעיל בפורום למטייל ומאז אני בעיקר פעיל בתפוז. תפוז השכילו ליצור מערכת יחסים דו צדדית עם הגולשים ולכן הפורום שלהם עדיין מאוד פופולארי.

דוגמא נוספת היא גוגל. בעבר מערכת הבלוגים של גוגל – בלוגר היתה מאוד פופלארית. המערכת עדיין פעילה אך פחות פופולארית מבעבר. אבל, גם בעבר וגם כיום גוגל מאפשרת למשתמשים, כלומר לבלוגרים – לשתול פרסומות בבלוגים שלהם, ולאו דווקא אדסנס – מערכת הפרסומות של גוגל. בכך, גוגל נותנת תמריצים לעוד ועוד בלוגרים לפתוח בלוגים תחת בלוגר, כיון שהם יכולים להרוויח כסף. הם למעשה שותפים של החברה.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

Show Buttons
Hide Buttons